תיעוד המתים

תיעוד נספים הוא תחום בעל תקנים שפורסמו, והוא אינו אותה פעילות כמו הערכת מספר ההרוגים.

רשומה, לא מספר. יחידת הרישום היא אדם אחד: מי הוא היה, היכן ומתי מת, ומה ידוע על האופן שבו מת. נתון שאין מאחוריו רשומות אינו ניתן לבדיקה, לתיקון או לשימוש של אחרים.

כל רשומה נושאת את מקורותיה. מהיכן הגיע המידע, מתי התקבל, ועד כמה המתעד בטוח בו. שני מקורות ששניהם מתחקים אחר אותו מקור ראשוני הם מקור אחד.

רשומות כפולות הן השגיאה העיקרית. אותו מקרה מוות מגיע למתעד כשם, ככינוי, כתיאור וכמספר בית חולים. מיזוג רשומות הוא החלטה מתועדת, לא סידור גרידא.

אמרו מהו הנתון. ספירה של מקרי מוות מתועדים היא רף תחתון, לא אומדן של המספר הכולל, והצגתה כאילו היא המספר הכולל היא שימוש לרעה בעבודתכם שלכם. כאשר ניתן טווח, אמרו מה יוצר את הטווח.

אל תפרסמו מידע שמסכן את החיים. שמותיהם של ניצולים ועדים, מיקומים מדויקים של אנשים שעדיין נמצאים בסכנה, ופרטים המזהים מי שדיבר עמכם. רשומה שבטוח להחזיק בה אינה בהכרח בטוחה לפרסום.

אל תיתנו לספירה להפוך לטענה שאינה יכולה לתמוך בה. כמה אנשים מתו היא שאלה אחת; מי אחראי הוא עניין אחר, שבית משפט מכריע בו על סמך ראיות, ורשומת נספים אינה קביעה בדבר אשמה.

מקור. Every Casualty Counts, Standards for Casualty Recording, https://everycasualty.org/standards/ ; International Committee of the Red Cross, מאגר המשפט ההומניטרי הבין־לאומי המנהגי, https://ihl-databases.icrc.org/en/customary-ihl

מה אין זה. שיטה לייחוס אחריות, ולא תחליף לעבודתה של רשות מוסמכת.