זירות נהרסות לעיתים רחוקות. הן מתדלות, מעט בכל פעם, בידי אנשים שכל אחד מהם עשה דבר סביר.
הדרכים שבהן הדבר קורה, כפי שהן מתוארות במדריכים:
- יותר מדי אנשים. כל אדם הנוכח במקום מוסיף סיבים, טביעות ו-DNA משלו, ומסלק חלק ממה שהיה שם. נוכחות היא מחיר; היא זקוקה לסיבה.
- תנועה לפני תיעוד. חפץ שהוזז לפני שצולם במקומו איבד את הדבר היחיד שאי אפשר היה לשחזר — היכן היה.
- העברה בין זירות. אותם כפפות, אותם מגפיים, אותו כלי רכב המעביר חומר ממקום אחד לאחר. ההנחיה בעניין זה חד-משמעית: יש להחליף ציוד מגן בין זירות, ולהתייחס לחשוד ולנפגע כאל זירות שאסור לאותו אדם לטפל בהן באותו לבוש.
- אריזה הגורמת נזק. חומר רטוב שנאטם בפלסטיק מפתח עובש בתוך שעות; עקבות ביולוגיים נהרסים בגללו. נייר לכל דבר לח או אורגני, וייבוש לפני האטימה במקרים שבהם ההנחיות מתירות זאת.
- המעשה הטוב שלא תועד. מישהו פותח חלון, סוגר ברז, מכסה גופה. כל זה עשוי להיות נכון; שום דבר מזה אינו בלתי מזיק אלא אם הוא נרשם.
מקור. UNODC, Crime scene and physical evidence awareness for non-forensic personnel, פרקים העוסקים בזיהום ובאריזה; NIJ NCJ 178280, סעיפים העוסקים בתיעוד זירה.