תגובות לאחר אירוע מפחיד הן נורמליות. קושי לישון, חוויה חוזרת של האירוע, עצבנות, תשישות, בהלה מרעשים רגילים, חוסר רצון לדבר על כך, רצון לדבר על שום דבר אחר. אלה הדברים שמערכת העצבים עושה לאחר איום, לא סימן שמשהו אינו כשורה אצל האדם.
מה עוזר, וזה לא מסובך. לישון, לאכול ולשתות בשעות הרגילות. שגרה, אפילו קטנה. חברה. משהו לעשות שיש לו תוצאה נראית לעין. פחות חדשות, בשעות קבועות ולא ברציפות.
ילדים מראים זאת אחרת — היצמדות, נסיגה בדברים שכבר ידעו לעשות, כאבי בטן, משחק שממחיז את האירוע. שגרה ותשובות כנות וקצרות מועילות יותר מהרגעה.
מתי לפנות לעזרה. אם אין הקלה לאחר כמה שבועות, או אם הדבר מונע ממישהו לעבוד, לישון או לדאוג לעצמו, זה הזמן לדבר עם רופא. יש לומר מה קרה; זה רלוונטי.
וגם לחדש את האספקה. למלא מחדש את המים, להחליף את מה שנעשה בו שימוש מהתיק, להטעין מחדש את סוללת הגיבוי, לבדוק את הפנס. התקופה שמיד לאחר אירוע היא הזמן היחיד שבו כולם מסכימים שכדאי לעשות זאת — והאירוע השני, כשיש כזה, נוטה להגיע לפני שהחנויות הספיקו לחדש את המלאי.