דווחו על כך תחילה לרשויות, ובהקדם. במקרה חירום אין תקופת המתנה לדיווח על נעדר, והערוצים הרשמיים הם אלה המקושרים לבתי חולים, למקלטים ולרשימות רישום.
רשמו את מה שאתם יודעים כל עוד אתם זוכרים זאת. שם מלא, תאריך לידה, מה הוא או היא לבשו, היכן ומתי נראו לאחרונה, מצבים רפואיים או תרופות, ותצלום עדכני. במצב של לחץ הפרטים האלה מיטשטשים בתוך שעות.
בדקו את הרשימות הרשמיות, ולא רק את הרשתות החברתיות. בתי חולים, מרכזי קליטה ומקלטים רושמים את המגיעים אליהם, והרשויות הלאומיות והארגונים ההומניטריים המוכרים מפעילים איתור בני משפחה.
היזהרו מפניות לציבור. לפעמים הן הדבר הנכון לעשות, ויש להן מחירים ממשיים: פרסום פומבי חושף שמישהו נמצא לבד או פגיע, מושך אנשים שמנצלים זאת, ואי אפשר להסירו לאחר שהתפשט. שקלו למה הוא חושף, והעדיפו ערוצים רשמיים במקומות שבהם הם קיימים.
רכזו את המידע במקום אחד. רשמו את מי פניתם אליו, מתי, ומה נאמר לכם. בחיפוש שנמשך יותר מיום, הרשומה הזאת היא שמונעת מאותו חיפוש להתבצע חמש פעמים.