מוצג ראייתי טוב רק במידה שהתיעוד של המקום שבו היה מאז שנאסף טוב. תיעוד זה נקרא רציפות, או שרשרת שמירת מוצג, וזה הדבר המותקף בתדירות הגבוהה ביותר והקל ביותר לאבד.
מה מתעד רישום מלא.
- מהו, מתואר כפי שנמצא ולא כפי שהונח. "כתם כהה על השרוול השמאלי", ולא "דם".
- מהיכן הגיע, בדיוק מספיק כדי שניתן יהיה להצביע עליו בתשריט או בתצלום, ומי אסף אותו.
- מתי, עד לרמת הדקה.
- בכל יד שעבר מאז, כל העברה חתומה ומתוזמנת בידי מוסר המוצג ובידי מקבלו.
- היכן אוחסן, ובאילו תנאים כאשר הדבר רלוונטי — בקירור, בתנאים יבשים, כשהוא אטום.
כיצד היא אובדת.
- העברה ללא חתימה. פער של שעתיים שאיש אינו יכול להסביר הוא הפער שההגנה תעסוק בו במהלך המשפט.
- חותם שנפרץ ולא תועד. כל פתיחה היא אירוע ומתועדת בכתב, כולל פתיחות שנעשו מסיבה טובה.
- שני פריטים בשקית אחת. זיהום צולב אינו ניתן לביטול ואי אפשר להפריכו.
- תווית שנכתבה מאוחר יותר, "כשיהיה זמן". מאוחר יותר הוא הזמן שבו הפרט כבר שגוי.
זיהום הוא דרך דו-סטרית. ה-DNA, הסיבים וטביעות האצבע של השוטר שאסף את המוצג מגיעים אליו בקלות כמו אלה של כל אדם אחר. מחליפים כפפות בין פריטים, לא בין זירות. אין לאכול, לשתות, לעשן או להניח דבר בזירה ואז להרים אותו שוב.
מקור. National Institute of Justice, Crime Scene Investigation: A Guide for Law Enforcement (NCJ 178280), https://www.ojp.gov/pdffiles1/nij/178280.pdf ; UNODC, Crime scene and physical evidence awareness for non-forensic personnel, https://www.unodc.org/documents/scientific/Crime_scene_awareness__Ebook.pdf ; וכן עבודת התקינה של NIST Organization of Scientific Area Committees for Forensic Science, https://www.nist.gov/osac
מה זה אינו. נוהל. הקבילות של מוצג ראייתי נקבעת לפי דין תחום השיפוט ולפי הפקודות הקבועות של הארגון, ואם הם שונים מהאמור בדף זה, הם הקובעים.