הפסיקו את הבעירה. הרחיקו אותם ממקור הבעירה; כבו את הלהבות; הסירו בגדים ותכשיטים שאינם דבוקים לעור, לפני שהנפיחות תהפוך זאת לבלתי אפשרית. בגדים הדבוקים לעור נשארים במקומם.
קררו את הכוויה במים זורמים קרירים במשך עשרים דקות. עשרים, לא שתיים. עדיין כדאי לעשות זאת עד כשלוש שעות לאחר הפציעה. מים קרירים — לא קרח, לא מי קרח, שמעמיקים את הפגיעה בכך שהם מגבילים את אספקת הדם לעור שכבר נפגע.
שמרו על שאר גופם חם בזמן שאתם עושים זאת. קירור כוויה גדולה מקרר את כל הגוף, והיפותרמיה היא סיכון ממשי, במיוחד אצל ילדים. כסו בשמיכה את הכול חוץ מהכוויה.
כסו אותה. ניילון נצמד המונח ברצועות — לא לעטוף אותו סביב גפה, משום שהוא מתהדק כשהיא מתנפחת — או חבישה נקייה שאינה משירה סיבים. שקית פלסטיק נקייה מתאימה ליד או לרגל.
אין לעשות.
- אין למרוח חמאה, שמן, משחת שיניים, ביצה, משחה או כל תרופת סבתא על כוויה. הם לוכדים חום, מזהמים את הפצע, ובהמשך יש לגרד אותם החוצה.
- אין לפוצץ שלפוחיות.
- אין להשתמש בחבישות דביקות על הכוויה עצמה.
- אין להשתמש בקרח.
כוויות כימיות. הגנו על עצמכם תחילה; הברישו אבקה יבשה לפני השימוש במים; לאחר מכן שטפו במים זורמים בכמות רבה במשך זמן ארוך בהרבה מעשרים דקות. קחו את המכל או את שם החומר אתכם, אם ניתן לעשות זאת בבטחה.
כוויות חשמליות. אין לגעת באדם עד שאספקת החשמל מנותקת. בדרך כלל יש שני פצעים, כניסה ויציאה, והנזק הנראה קטן מהנזק האמיתי. כל מי שספג מכת חשמל דרך הגוף צריך להיבדק.
פנו לקבלת עזרה רפואית במקרה של כל כוויה בפנים, בידיים, בכפות הרגליים או באיברי המין; כל כוויה המקיפה גפה כולה; כל כוויה הגדולה מכף ידו של הנפגע; כל כוויה עמוקה (לבנה, חומה, דמוית עור, נטולת כאב); כל כוויה כימית או חשמלית; כל כוויה אצל ילד או אדם מבוגר; וכל כוויה המלווה בפיח סביב האף או הפה, בקול צרוד או בקושי בנשימה — זהו נתיב אוויר שעומד להיסגר.
מקור. World Health Organization, Burns fact sheet, https://www.who.int/news-room/fact-sheets/detail/burns ; European Resuscitation Council, Guidelines 2021, First Aid section, https://cprguidelines.eu/guidelines-2021
מה זה לא. קריאה, לא הסמכה.