ברגע שיצאת מסכנה מיידית, הדבר השימושי ביותר שאתה יכול לעשות בדקה הקרובה הוא להודיע למישהו.
הודעה אחת, לאדם אחד, מחוץ לאזור שנפגע. אותו אדם הופך לנקודת הקשר שאליה כל השאר פונים. כך נמנע מצב שבו שישה קרובי משפחה מתקשרים אליך בזה אחר זה בזמן שאתה מנסה להתקדם, וגם מצב שבו שישה קרובי משפחה מתקשרים לשירותי החירום כדי לדווח על היעדרותך כשאתה לא נעדר.
כתוב, אל תתקשר. באירוע אמיתי הרשת הסלולרית מגיעה לעומס מרבי בתוך דקות. הודעת טקסט היא בגודל של כמה עשרות בתים ותיכנס לתור ותימסר, בעוד ששיחת קול פשוט תיכשל. שיחות קוליות גם תופסות קיבולת ששירותי החירום זקוקים לה.
אמור ארבעה דברים, ולא שום דבר נוסף.
- אני בטוח.
- היכן אני נמצא, בערך.
- לאן אני הולך, אם בכלל.
- מתי אצור קשר שוב.
זה הדבר הרביעי שאנשים שוכחים, והוא זה שמונע בהלה בצד השני. "אשלח הודעה שוב בשעה שש" הופך שתיקה מסימן לאסון לפער צפוי.
עשה זאת לפני שהסוללה שלך תהפוך לבעיה. עכשיו זה כמעט לא עולה כלום, ובעוד שעתיים ייתכן שזה יהיה בלתי אפשרי.